<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן רע"ו</h1>
<h2>דף כב.</h2>
שאלת הא דגרסינן בפרק קמא דשחיטת חולין גבי כמשפט [ויקרא ה'], ביום מביום צוותו [שם ז'] נפקא סלקא דעתך אמינא הני מילי חטאת העוף אבל עולת העוף אימר לא קא משמע לן. וקשיא לי מאי אולמא דחטאת העוף דתיליף מביום צוותו טפי מעולת העוף, ורצו לתרץ לי דלא ילפינן למד מלמד בקדשים ולא ידענא מאי קאמרי. תשובה גם אנכי לא ידעתי ואם הקושיא קושיא דבריהם לא יעלו ארוכה לה. אלא שהקושיא אינה דגירסא משובשת נזדמנה לך ואנן הכי גרסינן ביום מביום צוותו נפקא כדי נסבא, כלומר בכל הקרבנות כתב ביום צוותו להקריב דאלמא בין חטאת בהמה בין חטאת העוף ועולת העוף וכן כל הקרבנות מהתם נפקא דכולהו ביום ולא בלילה, ופריק אין הכי נמי ומאי דקתני מה חטאת בהמה ביום כדי נסבה ואין העיקר אלא מה חטאת בימין, וכן הגירסא בכל ספרינו, ורש"י ז"ל זה לשונו מביום צוותו נפקא למה לי למילפה מחטאת בהמה הא בכולהו קרבנות כתב ביום צוותו להקריב דמשמע ביום ולא בלילה וכל הקרבנות במשמע עד כאן לשון הרב ז"ל.
